הטענה מתחילה בארבע מילים. בהקדמה לספרו Handbook of American Indian Languages (1911) הביא פרנץ בועז דוגמה מאינואיט: aput "שלג על הקרקע", qana "שלג יורד", piqsirpoq "שלג נסחף ברוח" ו־qimuqsuq "ערמת שלג". הטענה שלו עסקה בשורשי מילים, לא בתפיסה. האנגלית משתמשת במילים שאינן קשורות זו לזו לצורות של מים (lake, river, brook, rain, dew, foam) במקום שבו יכלה לגזור אותן מגזע אחד, והאינואיט עושה אותו דבר עם שלג. בועז חרף בקרב האינואיט של אי באפין ב־1883–84 והכיר את אוצר המילים ממקור ראשון.
מארבע למאה
באפריל 1940 פרסם בנג'מין לי וורף את המאמר "Science and Linguistics" בכתב העת של MIT Technology Review (כרך 42, גיליון 6). הוא מנה שלג יורד, שלג על הקרקע, שלג דחוס וקשה כמו קרח, שלג רטוב ובוצי ושלג מעופף שהרוח מסיעה כדברים ששפה אסקימואית מכנה בשמות נפרדים, וטען שהאנגלית משתמשת במילה אחת לכולם. לפי ספירתם של מבקרים מאוחרים יותר, כך הפכו ארבעת השורשים של בועז לשבעה לפחות, והמילים האנגליות slush, sleet ו־blizzard נשמטו. ספרים פופולריים מאוחרים יותר המשיכו להעלות את המספר. ב־9 בפברואר 1984 העמיד אותו מאמר מערכת לא חתום בניו יורק טיימס על מאה.
האנתרופולוגית לורה מרטין התחקתה אחר ההיסטוריה הזאת במאמר "'Eskimo Words for Snow': A Case Study in the Genesis and Decay of an Anthropological Example" (American Anthropologist 88:2, 1986). היא הראתה שכל גרסה של הסיפור ציטטה את קודמתה, ולא מילון. ב־1989 הביא ג'פרי ק. פולום את ממצאיה לקהל רחב יותר במאמר "The Great Eskimo Vocabulary Hoax" (Natural Language and Linguistic Theory 7:2), שלימים נתן את שמו לספר שלו מ־1991. פולום טען שבשפות האסקימואיות ובאנגלית יש בערך אותו מספר של שורשים לשלג.
מה יש במילונים
חלק מהבלבול נוגע לשאלה מה נחשב מילה. שפות האינואיט והיופיק הן פוליסינתטיות: סיומות נערמות על שורש ויוצרות מילים שהאנגלית מתרגמת למשפטים שלמים. אם כך, אין גבול עליון למספר "המילים" לשלג, וכך גם לכל שם עצם אחר. ספירת שורשים נותנת מספר קטן בהרבה. ב־1991 עבר אנתוני וודבורי על המילון של סטיבן ג'ייקובסון ליופיק של מרכז אלסקה (1984) ומצא 15 משמעויות הקשורות לשלג, המובעות בכ־33 צורות. ביניהן qanuk "פתית שלג", qanikcaq "שלג על הקרקע", muruaneq "שלג רך ועמוק", nutaryuk "שלג טרי" ו־qanisqineq "שלג צף על מים". רשימת ההשוואה האנגלית שלו לאותה מטרה הגיעה ל־22 מונחים.
המפה מציגה שלושה שורשים לשלג שה־Comparative Eskimo Dictionary (מהדורה 2, 2010) משחזר לפרוטו-אסקימואית: *apun "שלג על הקרקע" (aput בגרינלנדית ובאינוקטיטוט, apun באינופיאק), *qaniɣ "שלג יורד" (המקור של qanikcaq ביופיק) ו־*aniɣu "שלג שירד" (анигу ביופיק של מרכז סיביר). מילת השלג הבסיסית שונה בין שפות שכנות, כי כל אחת בחרה שורש אחר מתוך המאגר המשותף.
היכן נמצא העושר האמיתי
הפרכת מספר השלג לא פירושה שלשפות האלה אין אוצר מילים מתמחה. האנתרופולוג איגור קרופניק ממוסד סמית'סוניאן היה בין מובילי פרויקט SIKU (Sea Ice Knowledge and Use – ידע ושימוש בקרח ים) בשנת הקוטב הבינלאומית 2007–2008, שתיעד יחד עם ציידים מונחים לקרח ולשלג בכעשרה ניבים של אינואיט ויופיק. כפי שדיווח דייוויד רובסון ב־New Scientist ב־2012, בניב נונאוויק של אינוקטיטוט בקוויבק יש לפחות 53 מונחים לשלג. ביניהם matsaaruti, שלג רטוב שמשמש לציפוי מגלשי המזחלת בקרח, ו־pukak, שלג אבקתי גבישי שנראה כמו מלח. ביופיק של מרכז סיביר יש כ־40. באינופיאק של ויילס שבאלסקה יש כ־70 מונחים לקרח, ובהם utuqaq לקרח שמחזיק שנה אחרי שנה ו־auniq לקרח מלא חורים.
באי סנט לורנס רשם הצייד היופיקי קונרד אוזבה ב־1986 כמעט 100 מונחים לקרח ים עבור שיעורי שפה בבית הספר. מוסד סמית'סוניאן פרסם אותם ב־2004 כמילון מאויר בספר Watching Ice and Weather Our Way. בכרך של SIKU (2010) חזרו קרופניק ולודגר מילר־וילה ליומנים ולרשימות השדה של בועז מאי באפין. הם טענו שבוויכוח על ה"מתיחה" קראו את בועז שלא כהלכה: הוא השתמש בארבעה מונחים כדי להבהיר נקודה דקדוקית, ומעולם לא טען שהוא מונה את אוצר המילים כולו. הרשימות הגדולות עוסקות בעיקר בקרח, ומסווגות אותו לפי גיל, עובי והאם יחזיק אדם או סירה.