חמש ספרות של ימים
הספירה הארוכה של המאיה היא סכום מצטבר של ימים מאז תאריך בסיס קבוע, הנכתב בחמש ספרות. k’in אחד הוא יום; 20 קִין הם winal; 18 וינאל הם tun בן 360 יום; 20 טון הם k’atun בן 7,200 יום; 20 קָטוּן הם b’ak’tun בן 144,000 יום. הספירה היא בבסיס 20, מלבד בספרת הטון, שבה המספר 18 שומר על יחידה קרובה לשנת שמש. על גבי המונומנטים הוסיפו גם את מקומו של היום ב־tzolk’in בן 260 הימים וב־haab’ בן 365 הימים.
תאריך הבסיס הוא 13.0.0.0.0 4 Ajaw 8 Kumk’u. מתאם גודמן–מרטינס–תומפסון (GMT), שבו משתמשים רוב חוקרי המאיה, משווה אותו למספר היום היוליאני 584,283: 11 באוגוסט 3114 לפנה״ס בלוח הגרגוריאני הפרולפטי. הקבוע המתחרה, 584,285, מזיז כל תאריך ביומיים מאוחר יותר. תאריכי הספירה הארוכה העתיקים ביותר ששרדו באים מחוץ לאזור המאיה: סטלה 2 מצ'יאפה דה קורסו (36 לפנה״ס) וסטלה C מטרס סאפוטס (32 לפנה״ס); מלכי המאיה חקקו אותם מסטלה 29 בטיקאל (292 לספירה) ועד 10.4.0.0.0, 13 בינואר 909 (לפי הלוח היוליאני), בטונינה.
| מקום | ימים | 21 בדצמבר 2012 | טורטוגרו, 669 |
|---|---|---|---|
| בקטון | 144000 | 𝋭13 | 𝋩9 |
| קטון | 7200 | 𝋠0 | 𝋫11 |
| טון | 360 | 𝋠0 | 𝋰16 |
| וינאל | 20 | 𝋠0 | 𝋨8 |
| קין | 1 | 𝋠0 | 𝋲18 |
21 בדצמבר 2012
בתאריך הבסיס עמדה ספרת הבקטון על 13; למחרת התחילה הספירה מחדש מ־0.0.0.0.1. שלושה־עשר בקטונים הם 1,872,000 יום, כ־5,125 שנה, ולכן ספרת הבקטון הגיעה שוב ל־13 ב־21 בדצמבר 2012: 13.0.0.0.0 4 Ajaw 3 K’ank’in (23 בדצמבר לפי הקבוע 584,285). הפרשנות של יום הדין היא מודרנית. במהדורה הראשונה של The Maya (1966) הציע מייקל קו שהמאיה ציפו שהעולם ייחרב עם תום הבקטון ה־13, יום שאותו קבע אז ל־24 בדצמבר 2011. ספרו של חוסה ארגואייס The Mayan Factor (1987) הפך את 21 בדצמבר 2012 למועד של סנכרון קוסמי, ובעקבותיו באו ספרים וסרטים, עד 2012 של רולנד אמריך (2009).
מה אומרות הכתובות
שני טקסטים קלאסיים ידועים מזכירים את התאריך. מונומנט 6 מטורטוגרו שבטבסקו מתעד חנוכת מבנה בידי השליט בהלם אחאו ב־9.11.16.8.18 (11 בינואר 669, לפי הלוח היוליאני). שורותיו האחרונות צופות אל השלמת הבקטון ה־13 ביום 4 Ajaw 3 K’ank’in ונוקבות בשמו של אל, בולון יוקטה קוח. הפועל שחוק: סטיבן יוסטון ודייוויד סטיוארט (1996) קראו אותו כירד, וסוון גרונמאייר וברברה מקלאוד (2010) כהצגתו הפומבית של האל בטקס הכתרה. מאוחר יותר הסיק סטיוארט שהתאריך העתידי ממקם אירוע מקומי בזמן ואינו נבואה.
הטקסט השני התגלה ב־2012 בלה קורונה שבגואטמלה, על גרם המדרגות ההירוגליפי 2. יוקנום ייצ'אק קאק, מלך קלאקמול, ביקר שם ב־696 וכינה את עצמו אדון 13 הקטונים לאחר סיום הקטון 9.13.0.0.0 בשנת 692; הטקסט קושר את הסיום הזה לבקטון ה־13. מרצ'לו קנוטו, מנהל־שותף של החפירות, אמר בהודעה של אוניברסיטת טוליין: „הטקסט הזה מדבר על היסטוריה פוליטית עתיקה ולא על נבואה”.
טקסטים אחרים סופרים הלאה מעבר ל־2012. לוח במקדש הכתובות בפלנקה סופר קדימה את מחזור הלוח ה־80 (18,980 יום, כ־52 שנה) מאז עלייתו לשלטון של קיניץ' חנאב פקאל אל 1.0.0.0.0.8 5 Lamat 1 Mol, 21 באוקטובר 4772 לספירה. הספרה השישית היא ה־piktun בן 20 בקטונים: ספרת הבקטון הייתה אמורה להמשיך מעבר ל־13, עד 19.
הספירה שלא נפסקה
את הספירה הארוכה הפסיקו לחקוק אחרי המאה העשירית; ספירת 260 הימים לא נזנחה מעולם. שומרי הימים של הקיצ'ה (ajq’ijab’) במומוסטננגו ובעיירות אחרות ברמות גואטמלה מקיימים אותה לטקסים, לניחוש ולמתן שמות, כפי שתיעדה ברברה טדלוק בספרה Time and the Highland Maya (1982). עשרים ימיה תואמים את הימים הקלאסיים מקום מול מקום, בשמות בקיצ'ה: Ajpu עומד במקום שבו בטקסטים הקלאסיים מופיע Ajaw. ב־21 בדצמבר 2012 עמדה הספירה על 4 Ajpu, ולמחרת על 5 Imox. שומרי ימים חדשים מוסמכים ביום Wajxaqib’ B’atz’ (8 B’atz’), שחוזר כל 260 יום: 18 בינואר 2025, 5 באוקטובר 2025, 22 ביוני 2026, 9 במרץ 2027.
מרכז מקסיקו קיים את אותה ספירה בשם tonalpohualli, עם סימני ימים בנאוואטל, עד הכיבוש הספרדי. מתאם קאסו, שממקם את נפילת טנוצ'טיטלאן ב־13 באוגוסט 1521 (לפי הלוח היוליאני) ביום 1 Coatl (1 נחש), מיישר אותה יום מול יום עם ספירת המאיה: 21 בדצמבר 2012 היה Nahui Xochitl, 4 פרח, הסימן שעומד במקום שבו אצל המאיה עומד Ajaw.