הופי (Hopílavayi) היא שפה יוטו־אצטקית המדוברת בכפרי ההופי שעל שלוש מסות (רמות שטוחות) ובסביבתן בצפון־מזרח אריזונה. מחוץ לדרום־מערב ארצות הברית היא ידועה בעיקר בזכות משפט אחד של בנג'מין לי וורף, מהנדס למניעת שרפות בחברת Hartford Fire Insurance Company שעסק בבלשנות בשעות הפנאי. במאמר „מודל אינדיאני־אמריקני של היקום”, שתאריכו 1936 ושהתפרסם לראשונה ב־1956, חמש־עשרה שנה אחרי מותו ב־1941, כתב שבהופי אין מילים, צורות דקדוקיות או ביטויים „המתייחסים במישרין למה שאנו מכנים ‚זמן’”, וגם לא לעבר, להווה או לעתיד.
מאין הגיעה ההופי של וורף
רוב החומר של וורף על הופי הגיע מארנסט נקואיומה, דובר השפה מהכפר טורבה שהתגורר במנהטן. עבודת השדה של וורף עצמו באריזונה הסתכמה בנסיעה קצרה אחת ב־1938, לכפר מישונגנובי שעל המסה השנייה. במסה משנת 1939, „היחס בין חשיבה והתנהגות שגרתיות לבין השפה” (שהתפרסמה ב־1941), הוסיף טענה צרה יותר על ספירה: בהופי צורות רבים ומספרים יסודיים מוצמדים רק לדברים שאפשר לראות יחד, ולכן משך זמן נמדד בימים סודרים, כמו שהייה עד יום מסוים, ולא ככמות של ימים.
תשובתו של מלוטקי
ב־1983 פרסם אקהרט מלוטקי, בלשן יליד גרמניה מאוניברסיטת צפון אריזונה, את הספר Hopi Time: A Linguistic Analysis of the Temporal Concepts in the Hopi Language (הוצאת Mouton, סדרת Trends in Linguistics, כרך 20): xxii + 677 עמודים, המבוססים על הקלטות של דוברי הופי. פרקיו עוסקים במילים מרחביות המשמשות גם לזמן, ביחידות זמן מהיום ועד השנה, בקביעת השעה לפי מיקום השמש על האופק, בכוכבים, בלוח השנה הטקסי, באמצעים כמו חבלים קשורים בקשרים ומקלות חרוצים לספירת הימים שנותרו עד טקס, בריבוי ובכימות של ביטויי זמן ובמיליות של זמן. הספר נפתח במשפט בהופי שתרגומו: „ואז אכן, למחרת היום, מוקדם מאוד בבוקר, בשעה שבה בני האדם מתפללים לשמש…”.
המילים עצמן רגילות לגמרי. במפה מופיעות בהופי qaavo „מחר” ו־taavok „אתמול”. באשר לפועל, מלוטקי טען שלהופי יש מערכת זמנים המבחינה בין עתיד לבין לא־עתיד: הסופית -ni מסמנת את מה שעתיד לבוא, ופועל לא מסומן מכסה את העבר ואת ההווה יחד. האנגלית מותחת את קו הזמנים שלה במקום אחר, בין עבר ללא־עבר. ברנרד קומרי, בביקורת שכתב על הספר ב־1984, קיבל את הטענה שהראיות מראות שלדוברי הופי יש מושג של זמן, אך הטיל ספק בניתוח הזמנים הדקדוקיים והציע ש־-ni אולי מסמן מודאליות ולא זמן.
| הופי | תרגום | סימון |
|---|---|---|
| Momoyam piktota. | הנשים מכינות / הכינו פיקי (לחם רקיק). | לא מסומן: הווה או עבר |
| Momoyam piktota-ni. | הנשים יהיו מכינות פיקי. | -ni: עתיד |
| Nu' sayti-ni. | אחייך. | -ni: עתיד |
| Nu' as sayti-ni. | ניסיתי / רציתי / עמדתי לחייך; עליי לחייך. | as (עבר / נגד המציאות) + -ni: מודאלי, לא עתיד |
מה בדיוק הופרך
הגרסה העממית של הסיפור, ש„להופי אין מושג של זמן”, שגויה: הנתונים של מלוטקי אינם מותירים ספק שדוברי הופי מדברים על עבר, הווה ועתיד, על משכי זמן ועל תאריכים. אבל השאלה אם מלוטקי הפריך את וורף עצמו עדיין שנויה במחלוקת. ג'ון לוסי (1996) מציין שוורף שם את „זמן” במירכאות אחרי ההסתייגות „מה שאנו מכנים”, וקורא אותו כמי שטען שחסרה בהופי דווקא התמונה המערבית של הזמן, זרם אחיד שאפשר לספור. גם ג'ון ליוויט (2011) טוען שמלוטקי הבין את וורף כאילו שלל מן ההופי כל מושג של זמן שהוא. לפי קריאה זו, מלוטקי השיב לטענה רחבה יותר מזו שוורף טען בפועל. ליאן הינטון (1988) מתחה ביקורת על מלוטקי על כך שקרא משמעות של זמן לתוך משפטים בהופי מתוך תרגומיהם לאנגלית, כמו כשצורה שפירושה „שלוש חזרות” מתורגמת „three times” („שלוש פעמים”, אך במילה time, שפירושה גם „זמן”). דייוויד דינוודי (2006) מצא פגמים בשיטותיו של מלוטקי ובאופן הצגת הנתונים, ותיאר דוברי הופי המבחינים בין זמן מסורתי הקשור לטקסים לבין זמן השעון וזמן בית הספר.
יחסיות חזקה ויחסיות חלשה
לגרסה החזקה של היחסיות הלשונית, שלפיה השפה קובעת אילו מחשבות יכולות להיות לדובריה, אין כל תמיכה ניסויית. לגרסה החלשה, שלפיה ההבחנות השגרתיות של שפה משפיעות על הביצוע במשימות מסוימות, יש. במחקר שפורסם ב־2007 בכתב העת PNAS מאת ג'ונתן ויינאוור, לרה בורודיצקי ועמיתיהם, דוברי רוסית, ששפתם מחייבת בחירה בין goluboy (כחול בהיר) לבין siniy (כחול כהה), הבחינו בין שני גוונים של כחול משני צדי הגבול הזה מהר יותר מאשר בין שני גוונים בתוך אותה קטגוריה. אצל דוברי אנגלית לא נמצא יתרון כזה, ומשימת הפרעה מילולית ביטלה את היתרון של דוברי הרוסית, ואילו משימת הפרעה מרחבית לא ביטלה אותו. האפקט נמדד בשברירי שנייה.