mañana הספרדית פירושה גם ״מחר״ וגם ״הבוקר״, ודובר אנגלית ששומע mañana por la mañana שומע בעצם ״מחר בבוקר״ באותה מילה פעמיים. היא באה מ-mannana בספרדית עתיקה, מילולית ״מחר בבוקר״, ומ-māne הלטינית. במפה הזאת 419 משבצות עושות משהו דומה. אין להן מילה עצמאית ליום הבא. הן לוקחות את הדבר הראשון שרואים ממנו, ונותנות לו לייצג את הכול.
ברחבי אירופה
אירופה מלאה בדוגמאות. morgen הגרמנית היא אותה מילה כמו Morgen, ״בוקר״, ו-i morgon השוודית, i morgen הדנית ו-á morgun האיסלנדית כולן ״בבוקר״. tomorrow האנגלית היא tō morgne, ״לבוקר״, שממנה קוצרה morrow הפיוטית. demain הצרפתית היא dē māne בלטינית מאוחרת, ״מוקדם בבוקר״, ו-amanhã הפורטוגזית היא ״לבוקר״, צורה שדחקה את cras הלטינית. завтра (ˈzaftrə) הרוסית מגיעה לשם בדרך קצת אחרת, מ-*za utra, ״אחרי הבוקר״. huomenna הפינית היא צורת יחסה ישנה של מילה לבוקר. פשוט כך מדברים על יום שעוד לא התחיל.
לאורך כל המפה
וכך לאורך כל המפה. ngày mai הווייטנאמית היא ״יום בוקר״. 明日 (aɕita) היפנית פירושה תחילה ״הבוקר הבא״, ואז המשמעות זזה. המילה לבוקר שבתוכה שרדה בתור asa. āpōpō במאורית חוזרת לפרוטו-אוקיאנית, והיא אותה צורה מוכפלת שמופיעה במילה ישנה לבוקר מוקדם. غدا (ɣadan) הערבית באה משורש שנותן מילים לבוקר מוקדם. רבות מהשפות האלה אינן קרובות. השחר, הרגע שבו מחר נעשה היום, הוא שנותן את השם.
מילה אחת לשני ימים
ויש גם תשובה הפוכה, ב-56 משבצות, והיא הרעיון המוזר ביותר במפה. कल (kəl) בהינדית פירושה מחר וגם אתמול, וגם כל זמן לא מוגדר בעבר או בעתיד. کل (kəl) באורדו, কাল (kal) הבנגלית ו-ਕੱਲ੍ਹ (kəlː˥) בפנג'אבית דומות. היא חוזרת ל-कल्य (kalya) בסנסקריט, ״שחר״, כך שגם היא התחילה כבוקר: הבוקר שנמצא משני צדיו של היום הנוכחי. הדובר משתמש בזמן הפועל כדי לומר באיזה כיוון היום הזה נמצא. לאוזניים שלנו זה נשמע מבלבל, אבל הרעיון עקבי: kal הוא היום שנמצא במרחק צעד אחד מהיום הנוכחי.
השאר קוראים לו בדרכים אחרות. 내일 (nɛil) הקוריאנית היא סינית-קוריאנית, ״היום הבא״, וב-明天 (miŋ˧˥ tʰjɛn˥) המנדרינית 明 פירושו ״הבא״. מחר העברית בנויה כנראה על השורש של ״אחר״, ו-நாளை (naːɭai) הטמילית חוזרת לפרוטו-דרווידית, עם நாள் (nāḷ), ״יום״, לצידה. พรุ่งนี้ (pʰruŋ˥˩niː˦˥) התאילנדית מוסיפה ״זה״ למילת טאי ישנה למחר. ב-376 משבצות המילה היא פשוט מילה, בלי שום תמונה מאחוריה.
כך שפה יכולה לראות את היום הבא כבוקר, כהגעה, כדבר שבא אחר כך, או כצעד לאחד הכיוונים. האנגלית בחרה באפשרות הראשונה, והיא שמורה בתוך המילה. השמש עוד לא זרחה על היום הזה, ובחלק גדול מהמפה זה בדיוק מה שקוראים לו: בוקר.
משבצת היא הרשומה של שפה או ניב אחד במפה.