קריאולית האיטית (Kreyòl ayisyen) היא שפת האם של כמעט כל מי שנולד בהאיטי. בסקירה שכתבה עבור Atlas of Pidgin and Creole Language Structures (2013) מנתה דומיניק פאטייה כ־9.5 מיליון דוברים בהאיטי ועוד כ־2 מיליון בתפוצות, בעיקר בארצות הברית, בקנדה (ובמיוחד בקוויבק), ברפובליקה הדומיניקנית ובטריטוריות הצרפתיות שמעבר לים באנטילים הקטנים ובגיאנה. אוכלוסיית האיטי עצמה מתקרבת כיום ל־12 מיליון, ועם התפוצות מספר הדוברים הכולל עולה על כך בהרבה. בצרפתית, השפה הרשמית האחרת, מדבר מיעוט שלמד בה: לפי הערכת פאטייה, שיעור ההאיטים הדוברים גם צרפתית עומד על כ־7%.
מילים צרפתיות בעיצוב חדש
מקורו של רוב אוצר המילים בצרפתית של המושבה סן־דומינג, אבל המילים נלקחו מהדיבור ולא מהכתיב, ולעתים קרובות יחד עם מילת היידוע שדבקה בהן. Dlo “מים” הוא de l'eau, dife “אש” הוא du feu, lalin “ירח” הוא la lune, lapli “גשם” הוא la pluie, ו־lanmou “אהבה” הוא l'amour. התנועות הקדמיות המעוגלות איבדו את עיגולן, ולכן lune /lyn/ נתנה -lin, ו־deux /dø/ נתנה de. גם שאר השפות הקריאוליות שאוצר המילים שלהן צרפתי, באיים הקריביים ובאוקיינוס ההודי, הדביקו את אותן מילות יידוע: במפה מופיעים lalin בקריאולית של גוואדלופ ו־lalinn בקריאולית של מאוריציוס, לעומת lune הצרפתית.
דקדוק של מיליות
הפועל לעולם אינו משנה את צורתו. בעוד הצרפתית מטה את manger בעשרות סיומות, בהאיטית יש צורה אחת, manje, ולפניה באים סמנים:
- Mwen manje — “אכלתי / כבר אכלתי” (פועל פעולה ללא סמן מתפרש כפעולה שהושלמה)
- Mwen te manje — “אכלתי (עוד קודם לכן)” (te, מוקדמוּת)
- M ap manje — “אני אוכל” או “אני עתיד לאכול” (ap, מתמשך ועתיד)
- M pral manje — “אני הולך לאכול” (pral, צורה מקוצרת המסתיימת ב־al “ללכת”, שבדרך כלל מייחסים אותה לצרפתית pour aller)
- M t ap manje — “הייתי באמצע לאכול” (te + ap)
הסמנים באים ממילים צרפתיות: te מ־été, ap מ־après כמו בצרפתית האזורית être après faire “להיות באמצע לעשות”, וסמן העתיד va / a מ־va “הולך” (יש הגוזרים את a מ־avoir à). אבל למערכת שהם יוצרים, מיליות עצמאיות בסדר קבוע, אין מקבילה בצרפתית. עם שם תואר אין צורך בפועל “להיות”: Li malad “הוא/היא חולה”, Li te malad “הוא היה / היא הייתה חולה”. כינוי הגוף li משמש ל“הוא”, ל“היא” ול“זה”. מילת היידוע באה אחרי שם העצם: kay la “הבית”, chen an “הכלב” (אחרי צליל אפי המילה מקבלת צורה אפית), ו־kay yo “הבתים”, ו־yo היא גם המילה ל“הם”. גם הבעלים באים אחרי שם העצם: kay mwen “הבית שלי”.
מאין בא הדקדוק
הבלשנים חלוקים בשאלה זו. קלר לפבר טענה בספרה Creole Genesis and the Acquisition of Grammar (1998) שמשועבדים דוברי פון ושפות גבה קרובות לה, מבנין של ימינו, החליפו את אוצר המילים של הדקדוק שלהם במילים צרפתיות (רֶלֶקְסִיפִיקַצְיָה), והיא התאימה מבנים האיטיים למבנים בפון, ובהם המיידע הבא אחרי שם העצם. מישל דגראף דוחה את הרלקסיפיקציה, ובמאמר משנת 2005 בכתב העת Language in Society יצא נגד כל גישה הרואה בשפות הקריאוליות סוג נפרד וחריג של שפות, כמו ההצעה של ג'ון מקוורטר משנת 2001 שהדקדוקים הקריאוליים הם הפשוטים בעולם. התיאור הנפוץ של האיטית כ“צרפתית שבורה” אינו מקובל על אף אחד מהצדדים: מערכת המיליות שתוארה למעלה יציבה ומבוססת חוקים, ודוברי צרפתית שלא למדו אותה אינם מבינים דיבור האיטי רגיל.
כתיב ומעמד
לפני השיטה הנוכחית נוסו שתיים אחרות: כתיב מקונל–לאובך משנות ה־40 של המאה ה־20, וכתיב פובלה–פרסואר, שצמח מהצעתו של שארל־פרנאן פרסואר משנת 1947. הכתיב הנהוג כיום פותח עבור המכון הפדגוגי הלאומי (Institut Pédagogique National, IPN) ונעשה רשמי ב־1979, במסגרת הרפורמה בחינוך שהוביל השר ז'וזף ס. ברנאר; חוק מ־18 בספטמבר 1979 התיר להשתמש בקריאולית כשפת הוראה בבתי הספר. בכתיב ה־IPN יש אות אחת או צירוף אותיות אחד לכל הגה, ואין אותיות שאינן נהגות: ch הוא /ʃ/, הטעם הכבד (גראב) מסמן את è ו־ò הפתוחות, והמילה הצרפתית oiseau נכתבת zwazo. סעיף 5 לחוקת 1987 קובע, בתרגומו לאנגלית: “כל ההאיטים מאוחדים בשפה משותפת: קריאולית. הקריאולית והצרפתית הן השפות הרשמיות של הרפובליקה.” סעיף 213 באותה חוקה קבע הקמת אקדמיה האיטית שתקבע את תקן הלשון, וה־Akademi Kreyòl Ayisyen הוקמה ב־2014.