שם ששואל שאלה
השם העברי Mīḵāʼēl הוא משפט שלם: mī “מי”, kā “כמו”, ʼēl “אל”, כלומר “מי כאל?”. שם הבנוי סביב מילה שמשמעה אל נקרא שם תאופורי, ולפחות תשעה מתוך 62 השמות במפה הזו הם מסוג זה. בתנ״ך משמשים שני רכיבים כאלה. האחד הוא ʼēl, המילה השמית הרגילה ל“אל”. השני הוא צורה מקוצרת של השם המפורש YHWH, הנכתבת Yeho- או Yo- בתחילת שם ו־-yah או -yāhū בסופו.
- -el בסוף: מיכאל; גבריאל, Gaḇrīʼēl, שהמפה מפרשת “האל הוא גבורתי” (החלק הראשון בא מן השורש g-b-r “להיות חזק”, שממנו גם gever “גבר”, ולכן “גבר האל” היא קריאה אפשרית נוספת); דניאל, Dāniyyēl, “האל הוא דייני”.
- El- בהתחלה: אלישבע (אליזבת), Elišévaʿ, “אלי שבועה”, שמה של אשת אהרן בספר שמות 6:23.
- Yah: יוחנן, Yōḥānān, “יהוה חנן”; מתי, Mattityāhū, “מתת יהוה”.
- שניהם יחד: אליהו, ʼĒlīyāhū: ʼēlī “אלי” + yāhū, כלומר “אלי הוא יהוה”.
יוסף, Yōsēf “יוסיף”, הוא מקרה גבולי. בצורתו הרגילה אין בו רכיב אלוהי, אבל בתהלים 81:6 (81:5 בתרגומי המקרא לאנגלית) הוא נכתב Yehōsēf, עם רכיב כזה. מכאן שהשם הקצר הוא כנראה קיצור של “יוסיף האל”.
| שם | עברית | תעתיק | יסוד אלוהי |
|---|---|---|---|
| מיכאל | מִיכָאֵל | Mīḵāʼēl | אל ʼēl |
| גבריאל | גַּבְרִיאֵל | Gaḇrīʼēl | אל ʼēl |
| דניאל | דָּנִיֵּאל | Dāniyyēl | אל ʼēl |
| אליזבת | אֱלִישֶׁבַע | Elišévaʿ | אלי ʼēlī |
| יוחנן | יוֹחָנָן | Yōḥānān | יו Yō- |
| מתי | מַתִּתְיָהוּ | Mattityāhū | יהו -yāhū |
| אליהו | אֵלִיָּהוּ | ʼĒlīyāhū | אלי + יהו (היו״ד המשותפת נכתבת פעם אחת) |
מה עשו השפות לאל
ברגע שהשמות האלה יצאו מן העברית, המילה לאל כבר לא אמרה דבר לאנשים שהשתמשו בהם. היא הפכה לצליל גרידא, וכל שפה עיצבה אותה מחדש:
- מיכאל: הרוסית Михаил Mikhail שומרת אותו כ־-il, בפולנית Michał ובהונגרית Mihály, והרומנית Mihai איבדה את ה־l הסופית.
- אליזבת: הספרדית והפורטוגזית Isabel איבדו את ה־El- הפותח (באוקסיטנית של ימי הביניים היה Elisabel), וההונגרית Erzsébet הפכה אותו ל־Er-.
- אליהו: ʼēlī הפך ל־Il-, ו־-yāhū התקצר או נעלם: הרוסית Илья Ilya, הרומנית Ilie, ההונגרית Illés.
- מתי: יהוה אבד עוד לפני שהשם הגיע ליוונית, כי היוונית Maththaîos באה מן הצורה הארמית המקוצרת Mattay. במפה מופיעות הספרדית Mateo והרוסית Матвей Matvei.
- יוחנן: Yō- הצטמצם לצליל פותח אחד ב־Jan ההולנדי, הפולני והצ'כי, ברוסית Иван Ivan ובאירית Seán.
מתת האל, ביוונית
תאודור הוא היווני Theódōros, מן theós “אל” ו־dōron “מתנה”. משמעותו זהה לזו של מתי, ובשם דורותיאה מופיעים אותם שני חלקים בסדר הפוך. לסלאבים שקיבלו את השם לא היה הצליל th, והם המירו את התטא היוונית ב־f; מכאן הרוסית Фёдор Fyodor והאוקראינית Федір Fedir. במפה יש גם את ההונגרית Tivadar, הרומנית Tudor והאמהרית ቴዎድሮስ Tewodros, שמו של קיסר אתיופיה תוודרוס השני (מלך 1855–1868).
עבד האל, בערבית
ʿAbd Allāh הוא ʿabd “עבד” + Allāh “אלוהים”. מחוץ לעברית מיכאל הוא שם אטום, אבל עבדאללה עדיין מתפרק לשתי מילים שכל דובר ערבית מבין. רוב חוקרי הערבית גוזרים את Allāh מ־al-ilāh “האל”, ו־ilāh קרוב ל־ʼēl העברי; מיעוט מצביע על הארמית alāhā. הדפוס קדום לאסלאם: אחד מאבות אבותיו של מוחמד, עבד מנאף, נקרא על שם האל מנאף, ואביו של מוחמד כבר נקרא עבדאללה. בצחיח מוסלים (מס׳ 2132) מוסר אבן עומר שהנביא ציין את עבדאללה ועבד א־רחמן כשמות האהובים ביותר על האל.
במפה, התא הערבי כותב אותו כשתי מילים מנוקדות, عَبْد اللّٰه, והתא הסעודי מחבר אותן: عبدالله. במקומות אחרים הוא מופיע בפרסית Abdollah, בהאוסה Abdullahi, בסווהילי Abdala, בצרפתית Abdallah, בצורה הבוסנית Abdulah בתא הקרואטי ובסינית 阿卜杜拉 Ābǔdùlā.
השמות הסנסקריטיים במפה פועלים אחרת. קרישנה, ראמה, גנש ולקשמי הם שמות האלים עצמם, הניתנים לילדים ישירות, ולא משפטים על אל.
המלאכים שומרים על ה־-el שלהם
היכן ששמות המלאכים הגיעו דרך הערבית, ה־ʼēl הישן עדיין נמצא שם בצורת -īl. המפה מציגה את הערבית ميكائيل Mīkāʼīl ו־جبريل Jibrīl, את הטורקית Mikail ו־Cebrail, ואת הפרסית میکائیل Mikaʼil ו־جبرئیل Jabraʼil.