ההברה הראשונה שנעלמה
במפה, בתא היווני כתוב Αλέξανδρος Aléxandros. בשבעה תאים מזרחה ממנו מופיע אותו שם בלי ההברה הראשונה: בערבית إسكندر Iskandar, בפרסית اسکندر Eskandar, בטורקית İskender, באורדו سکندر (Sikandar) ובהינדי सिकंदर Sikandar, ובמלאית ובאינדונזית Iskandar.
שתי השפות שהביאו את סיפורו של אלכסנדר אל המזרח הקרוב שמרו שתיהן על ההברה. אגדת אלכסנדר הסורית, שנכתבה בסביבות שנת 630, קוראת לו Aleksandrōs. הכתבים הזורואסטריים בפרסית תיכונה, בספר ארדא ויראז, קוראים לו gizistag Aleksandar ī Hrōmāyīg, “אלכסנדר הארור, הרומאי”. לפי הספר, הוא הרג את שליט איראן, החריב את בירתה ושרף את האבסטה. ההברה אבדה בערבית, שבה Al- נשמע בדיוק כמו ה' הידיעה al-. הדוברים פיצלו את השם ל-al- + eksandar והשמיטו את ה' הידיעה, כפי שאפשר לעשות בכל שם עצם. אחר כך באו עוד שני שינויים: ks היווני (ξ) הפך ל-sk, ומכיוון שבערבית מילה אינה פותחת בשני עיצורים, נוספה לשארית תנועה בראשה: Iskandar. גם העיר עברה אותה דרך. אלכסנדריה היא בערבית al-Iskandariyya, וה' הידיעה חזרה למקומה, והפעם כה' ידיעה של ממש.
אסכנדר וסיכנדר
הפרסית קיבלה את הצורה הערבית ונתקלה באותה בעיה מהצד השני, כי גם הפרסית נמנעת מ-sk- בתחילת מילה. היא פתרה זאת בשתי דרכים. Eskandar שומרת על התנועה בראש המילה. Sekandar, או Sikandar בהגייה הקלאסית ובהגייה של דרום אסיה, מכניסה את התנועה בין העיצורים. בשאהנאמה של פרדוסי (שהושלם בסביבות 1010) אסכנדר הוא בנם של המלך הפרסי דאראב ושל בת של פיליפוס מוקדון, כך שכובש איראן הוא חצי איראני. בסוף המאה ה-12 כתב ניזאמי פואמה שלמה עליו, אסכנדר-נאמה.
אורדו והינדי קיבלו את Sikandar מהפרסית, שהייתה שפת הסולטנויות של דלהי ושל החצר המוגולית. הסולטן סיכנדר לודי שלט בדלהי מ-1489 עד 1517. סקונדראבאד, העיר התאומה של היידראבאד, נקראת על שם הניזאם סיכנדר ג'אה (שלט 1803–1829).
בעל שתי הקרניים
סורה 18 בקוראן (פסוקים 83–101) מספרת על ד'ו אל-קרניין (Dhū al-Qarnayn), “בעל שתי הקרניים”. הוא נוסע אל מקום שקיעת השמש ואל מקום זריחתה, ובונה חומת ברזל כדי לעצור את גוג ומגוג. השם אלכסנדר אינו מופיע בטקסט כלל. תאודור נלדקה ב-1890, וקווין ואן בלאדל ב-2008, השוו את הקטע לאגדת אלכסנדר הסורית, שבה אלכסנדר עושה את אותו המסע ובונה שער נגד אותם עמים. ואן בלאדל טוען שהפסוקים הקוראניים מספרים מחדש את האגדה הזאת, שהייתה נפוצה בשנים האחרונות לחייו של מוחמד. אחד ההסברים המוצעים לקרניים הוא דמותו של אלכסנדר עצמו: אחרי שכבש את מצרים ב-332 לפנה״ס הוא תואר עם קרני האיל של האל אמון, ודמות זו מופיעה על מטבעות שטבע יורשו ליסימכוס.
רוב הפרשנים הקלאסיים קיבלו את הזיהוי של ד'ו אל-קרניין עם אלכסנדר, אך לא כולם. אבן כת'יר סבר שהדמות הקוראנית היא מלך קדום יותר ומאמין, ושאלכסנדר מוקדון, שהיה עובד אלילים, הוא אדם אחר. כמה מקורות מוקדמים זיהו אותו דווקא עם מלך חמירי מתימן. במאות ה-19 וה-20 טענו סייד אחמד ח'אן ואבו אל-כלאם אזאד שהוא כורש הגדול. הקשר לאלכסנדר נובע מהדרך שבה נקרא הקטע; הטקסט עצמו אינו יוצר אותו.
בעולם המלאי מתחברים השם היווני והתואר הקוראני. דברי הימים המלאיים (Sejarah Melayu, שהנוסח העתיק ביותר שלהם מתוארך ל-1612) מייחסים את מוצא מלכי מלאקה ל-Raja Iskandar Zulkarnain, “המלך אלכסנדר בעל שתי הקרניים”. ה-Hikayat Iskandar Zulkarnain מספר מחדש את קורות חייו, כנראה על סמך רומן ערבי. בתי המלוכה המשיכו להשתמש בשם: הסולטן איסכנדר מודה שלט באצ'ה מ-1607 עד 1636. במפה, גם בתא המלאי וגם בתא האינדונזי כתוב Iskandar.
שאנדור: הקצה השני
ההונגרית קטעה את השם מהקצה השני. ה-Magyar utónévkönyv של לאדו וּבירו (2005) מתאר את Sándor כגרסה ההונגרית של צורה מקוצרת של אלכסנדר. הוא שומר על החלק -sander, אותו חלק של השם שהמפה מציגה ככינוי חיבה בהולנדית (Sander) ובגאורגית (Sandro). בכתיב ההונגרי s מייצגת /ʃ/, ולכן השם נהגה [ˈʃaːndor], ופותח בצליל של ש כמו במילה “שלום”. את השם נשא המשורר שאנדור פטפי (1823–1849), וכינוי החיבה היומיומי הוא Sanyi.