שום דבר ב-José אינו דומה ל-Pepe, ובכל זאת כל דובר ספרדית יודע שזה אותו אדם. הכינוי הספרדי הוא אחת הפינות המשונות של שם הממלא 25 משבצות במפה, מהאירית Seosamh ועד הקוריאנית Yosep.
שלושה גורלות לאות אחת
השם מתחיל בעברית Yosef (יוֹסֵף), ״יוסיף״, מהשורש yasaf. בספר בראשית הוא בנו האחד עשר של יעקב, שנמכר בידי אחיו למצרים, ושם הוא מגיע לייעץ לפרעה. הברית החדשה נותנת אותו שם לבעלה של מרים.
דרך היוונית Iōsḗph והלטינית Ioseph הוא הגיע לכל שפה נוצרית, והצליל הראשון הלך בשלוש דרכיו הרגילות. הגרמנית שומרת על /j/: Josef. האיטלקית מקשה אותו: Giuseppe /dʒuˈzɛppe/. הפורטוגזית מרככת: José /ʒuˈzɛ/, או פשוט Zé. הספרדית כותבת אותו José אבל אומרת /xoˈse/, בחיכוך בעומק הגרון. האירית Seosamh נשמעת /ˈʃoːsəv/, שאינו דומה לא לכתיבו ולא ליוסף.
האסלאם הביא צורה מקבילה. הסורה השתים עשרה בקוראן נקראת Yusuf ומספרת את סיפור מצרים, כך ש-Yūsuf הערבי, Yusuf הטורקי ו-Yusof הפרסי מעולם לא עברו דרך יוונית או לטינית. נוצרים ומוסלמים ערבים חולקים את השם.
סיפור ה-P.P.
ועכשיו ה-P. ההסבר שכולם חוזרים עליו הוא ראשי תיבות: יוסף הקדוש היה pater putativus, האב המשוער של ישו, שקוצר ל-P.P. בכתבי הכנסייה, ו-P.P. נקרא בקול Pepe. סיפור מקסים, ויש לו כל הסימנים של דבר שהומצא בדיעבד.
הסבר סביר יותר נשען על הצליל לבדו. ויקיפדיה הספרדית, בהסתמך על האקדמיה המקסיקנית, מציינת כמקור סביר צורה ישנה Josepe, מ-Josephus, שקוצרה כמו Giuseppe האיטלקי. המפה מראה עד כמה זה נפוץ. באיטלקית יש Beppe ו-Peppino, בצ'כית Pepa, ובגרמנית של בוואריה Sepp. כולם זורקים את תחילת השם ושומרים על ההברה החזקה -sep-. -seppe נעשה Peppe, ו-Pepe הספרדי שייך לאותה משפחה.
Giuse, Yosep, Osip
האלפבית הלטיני מסביר גם את הקצה המזרחי. מיסיונרים קתולים השאירו Giuse בווייטנאם, בכתיב המתאים לאותיות הווייטנאמיות, ו-Yosep (요셉) בקוריאה. הספרדית השאירה Jose בפיליפינים. הרוסית מחזיקה שתי צורות בבת אחת: Iosif הכנסייתי ו-Osip העממי, שמו של המשורר מנדלשטם.
משבצת היא הרשומה של שפה או ניב אחד במפה.