Michael הוא שאלה. Mikhaʼel (מִיכָאֵל) בנוי מ-mi, ״מי״, ke, ״כ־״, ו-ʼel, ״אל״: ״מי כאל?״ התשובה הצפויה היא ״אף אחד״, כך שילד בשם מיכאל נושא כל חייו שאלה רטורית.
נושא השם המפורסם הוא מלאך, הנזכר בספר דניאל (12:1). קיסרי ביזנטיון קיבלו את השם פעמים רבות כל כך, שהמספור הגיע עד מיכאל IX.
עיצור אחד, שש תשובות
מה שמעניין בשם הוא עיצור אחד. בעברית היה צליל כמו ה-ch של loch הסקוטית, וביוונית Michaḗl כתבו אותו באות חי. 25 הצורות במפה מראות מה עשתה כל שפה בצליל שאולי לא היה לה.
האיטלקית Michele /miˈkɛːle/ הפכה אותו ל-k פשוטה. הצרפתית Michel /miʃɛl/ הפכה אותו ל-sh. הספרדית Miguel /miˈɣel/ הפכה אותו לעיצור קולי. הרומנית Mihai /miˈhaj/ וההונגרית Mihály /ˈmihaːj/ החלישו אותו ל-h. הרוסית Михаил /mʲɪxɐˈil/ שמרה על החיכוך המקורי. האנגלית כותבת ch, אומרת k והופכת את התנועה הראשונה ל-i של ״mine״: /ˈmaɪkəl/, רחוק מכל עברית.
גם סוף השם נשחק. ʼel העברי, ״אל״, נשאר שלם בארמנית Mikayel, ואילו ברומנית Mihai ה-l אבדה לגמרי, וכך נעלם ה״אל״ מהמשפט. הפולנית Michał שומרת עליו כ-ł סופית.
Mīkāʼīl ו-Mīkhāʼīl
גם בערבית יש את המלאך, בצורות הקוראניות Mīkāʼīl ו-Mīkāl, ואחריהן הטורקית Mikail והפרסית Mikaʼil. נוצרים ערבים כותבים במקום זאת Mīkhāʼīl, עם החיכוך המשוחזר. באתיופיה הצורה האמהרית היא Mikaʼel, קרובה לעברית.
צורות החיבה ממשיכות לכווץ את השאלה. באנגלית יש Mike, ברוסית Misha, בגרמנית Michi, ביוונית Michalis. הצורה הנקבית הצרפתית, Michelle, זכתה לשיר של הביטלס ב-1965. איש מהזמרים לא שאל מי כאל.