שם יווני שנישא בידי קדוש
השם היווני Νικόλαος (Nikólaos) מצרף את níkē "ניצחון" ואת laós "עם". השם קדם לתהילתו הנוצרית: ניקולאוס מדמשק כתב חיבורי היסטוריה בחצרו של הורדוס במאה הראשונה לפנה״ס, ומעשי השליחים 6:5 מונה את ניקולאוס מאנטיוכיה בין שבעת הדיאקונים. אבל התפשטותו ברחבי אירופה הלכה בעקבות אדם אחד: ניקולאוס, בישוף מירה שבליקיה, סמוך לדמרה של ימינו שבמחוז אנטליה בטורקיה, שתאריכיו המסורתיים הם 270–343. לא שרד שום כתב מימי חייו, לא פרי עטו ולא עליו. הביוגרפיה המלאה הקדומה ביותר, מאת מיכאל הארכימנדריט, היא מראשית המאה התשיעית, והיא המקור הראשון לאגדת המתנה: זהב שהושלך בסתר דרך חלון כדי שלשלוש בנותיו של אדם עני תהיה נדוניה. בשנת 1087 נשאו מלחים מבארי את רוב עצמותיו לדרום איטליה, והן הגיעו לשם ב-9 במאי.
קדוש אחד, שמות מקומיים רבים
מכיוון שהפולחן הוא שהפיץ את השם, הקדוש של דצמבר נקרא בכל מקום בצורה המקומית. במפה עומד המקור היווני Νικόλαος לצד הצורות שמקורן בלטינית: Nicolas (צרפתית), Nicolás (ספרדית), Nicolau (פורטוגזית), Niccolò (איטלקית) ו-Nicolae (רומנית), ולצדן Nikola בקרואטית, ნიკოლოზ (Nikoloz) בגאורגית ו-Նիկոլ (Nikol) בארמנית. צפונה ומזרחה משתנה העיצור הראשון: הרוסית שומרת על Николай (Nikolai), אבל באוקראינית Микола (Mykola), בפולנית Mikołaj, בצ'כית Mikuláš ובהונגרית Miklós. בצ'כית השם והמנהג הם מילה אחת: בערב 5 בדצמבר מבקר מיקולאש את הילדים יחד עם מלאך ושד. מביא המתנות הפולני הוא Święty Mikołaj, "ניקולאוס הקדוש".
צורות קצרות מהסוף, מההתחלה או מהאמצע
צורות קצרות רבות משמיטות את תחילת השם. הגרמנית Nikolaus נותנת Klaus וההולנדית Nicolaas נותנת Klaas; Niels הדנית ו-Nils השוודית הן קיצורים מימי הביניים של הלטינית Nicolaus, ואילו התא השוודי במפה מציג את הצורה המלאה יותר Niklas. צורות קצרות אחרות שומרות דווקא על ההתחלה: Nick האנגלית, Nikos היוונית. Kolya הרוסית בנויה על ההברה האמצעית. הקדוש ההולנדי, Sint Nicolaas, הפך ל-Sinterklaas באותו סוג של שחיקה.
מסינטרקלאס לסנטה קלאוס
השם האנגלי מתועד לראשונה בניו יורק. בדצמבר 1773 דיווחו העיתונים New-York Gazette and the Weekly Mercury ו-Rivington's New-York Gazetteer כי יום השנה של ניקולאוס הקדוש, "המכונה גם St. A Claus", נחגג באולם Protestant Hall. גיליון משנת 1808 של Salmagundi, כתב העת שכתב וושינגטון אירווינג עם אחיו ויליאם ועם ג'יימס קירק פולדינג, מזכיר את "ניקולאוס הקדוש הנודע, המכונה בפי ההמון Santaclaus". ספרו של אירווינג History of New York משנת 1809, שהוצג כחיבורו של היסטוריון הולנדי בשם דידריך ניקרבוקר, הופך את ניקולאוס הקדוש לפטרונה של ניו אמסטרדם ההולנדית. בדצמבר 1810 ערכה החברה ההיסטורית של ניו יורק, שג'ון פינטרד ייסד ב-1804, את סעודת יום השנה הראשונה שלה לכבוד ניקולאוס הקדוש, ופינטרד מימן גיליון מודפס ובו תחריט של הקדוש.
החוקרים חלוקים בשאלה מי המציא את הדמות הניו-יורקית. צ'רלס ו' ג'ונס, במאמרו "Knickerbocker Santa Claus" (1954), מצא עקבות מועטים בלבד לחג ניקולאוס הקדוש ברשומות המושבה ההולנדית, וייחס את יצירת הדמות לחוגו של אירווינג; עמדה זו הפכה למקובלת. טום א' ג'רמן (2022) מציין שמהדורת 1809 של ה-History של אירווינג מזכירה את ניקולאוס הקדוש שש-עשרה פעמים, רק כקדוש פטרון ולעולם לא כסנטה קלאוס, ושהקטעים על חלוקת המתנות מופיעים לראשונה במהדורת 1812. לכן הוא מתארך את עיצובו של סנטה קלאוס ל-1821–1823, ולשני הטקסטים שלהלן.
אילי הצפון מופיעים לראשונה ב-1821, ב-The Children's Friend, חוברת בת שמונה עמודים שפרסם בניו יורק ויליאם ב' גילי, ובה "Santeclaus" נוהג באייל צפון יחיד. ב-23 בדצמבר 1823 הדפיס ה-Troy Sentinel את "Account of a Visit from St. Nicholas" בלי שם מחבר. קלמנט קלארק מור כלל את השיר בקובץ Poems שלו משנת 1844; צאצאיו של הנרי ליווינגסטון הבן ערערו על היותו המחבר, ודון פוסטר טען לטובת ליווינגסטון בשנת 2000. השיר מכנה את האורח St. Nicholas ו-St. Nick, ולעולם לא Santa Claus. שני אילי הצפון האחרונים בו היו Dunder ו-Blixem, מן ההולנדית donder "רעם" ו-bliksem "ברק"; בהדפסות מאוחרות יותר שונו ל-Donder ול-Blitzen.
החליפה האדומה קדמה לקוקה-קולה
תומס נאסט צייר את סנטה קלאוס עבור Harper's Weekly החל בגיליון 3 בינואר 1863, ובמשך כשלושים שנה הפך מעילו של הסנטה שלו מחום-בהיר לאדום. סנטות באדום-לבן הופיעו על שערי Puck בראשית המאה העשרים. הסנטה של הדון סנדבלום עבור קוקה-קולה הופיע לראשונה ב-The Saturday Evening Post ב-1931, וסנדבלום צייר את הגרסה האחרונה שלו לחברה ב-1964. דף ההיסטוריה של החברה עצמה אומר שסנטה לבש אדום עוד לפני שסנדבלום צייר אותו. הפרסומות קיבעו גרסה אחת של הפנים והדמות, אבל הצבע כבר היה שם.