היו שני תפוזים, ולכן יש כל כך הרבה מילים. התפוז המר הגיע לאיטליה לכל המאוחר במאה ה-11. המתוק הגיע לאירופה רק במאה ה-15, ובתחילה גדל כמעט כולו בפורטוגל. כל הגעה הביאה שם. במפה 268 משבצות הן צאצאיות של השם הישן, 78 של פורטוגל, 79 של סין, וב-259 יש מילה מקומית.
השם הישן
השם הישן עשה דרך ארוכה. המילה לפרי חוזרת לשפות הדרווידיות של דרום הודו, ואחר כך לסנסקריט nāraṅga, לפרסית nārang ולערבית nāranj. הספרדית שומרת על הצורה הזו ב-naranja. שפות אחרות איבדו את ה-n הראשונה או שינו אותה. בפורטוגזית יש laranja, arancia האיטלקית הייתה פעם narancia, והצרפתית הגיעה ל-orange. האנגלית לקחה את המילה במאה ה-14, ושם המקום Orange, שלא קשור לפרי, עזר לעצב את הכתיב. הצבע בא אחר כך. כשם צבע המילה תועדה לראשונה באנגלית ב-1502. לפני כן הסתדרו דובריה עם ״צהוב-אדום״.
על שם פורטוגל
הפרי המתוק נזקק לדרך להבדיל אותו מהמר, ודרום אירופה נתן לו אזרחות. taronja de Portugal הקטלאנית, ״תפוז פורטוגל״, הפכה בדיאלקטים האיטלקיים ל-portogallo בלבד, ״תפוז מתוק״, וספר בישול נפוליטני משנת 1773 עוד השתמש במילה. משם היא התפשטה מזרחה.
πορτοκάλι (poɾtoˈkali) היוונית ו-portokal העות'מאנית נלקחו מהאיטלקית או משכנה קרובה, ומהן portakal הטורקית. برتقال (burtuqaːl) הערבית הגיעה דרך אחת מהשתיים, והיא צורה כפולה של השם הערבי של פורטוגל עצמה. برتقان (burtuˈʔaːn) המצרית עוצבה מחדש בסיומת ערבית. המסלול ממשיך ל-portocală הרומנית, ფორთოხალი (pʰortʰoxali) הגאורגית ו-ብርቱካን (bɨrtukan) האמהרית. בערבית וביוונית ההבחנה הישנה עדיין פועלת: nāranj ו-νεράντζι (nerántzi) הם הפרי המר, ומילות פורטוגל הן המתוק. संतरा (sənˈtɾaː) ההינדית היא אולי מקרה נוסף, אולי על שם סינטרה בפורטוגל. הפורטוגזית עצמה, כמובן, אומרת laranja.
על שם סין, או בלי שם
צפון אירופה ייחס אותו לארץ אחרת. sinaasappel ההולנדית בנויה מ-Sina, צורה ישנה של סין, ומ-appel, תפוח. היא מתועדת לראשונה ב-1693, ו-Chinas-appel ב-1683. דרך הגרמנית התחתית הרעיון הגיע ל-Apfelsine הגרמנית, ומאותה משפחה apelsin השוודית, апельсин (ɐpʲɪlʲˈsʲin) הרוסית ו-appelsiini הפינית. لتشين (litʃiːn) של הערבית המרוקאית הגיעה לסין בדרך נפרדת, מהצרפתית la Chine. דווקא הקבוצה הזו הכי קרובה לאמת הבוטנית. התפוז המתוק נוצר בביות במזרח אסיה, באזור שכולל את דרום סין.
שפות אחרות שמרו על מילה משלהן: בסינית 橙 (ʈʂʰɤŋ˧˥), בווייטנאמית cam, בתאית ส้ม (som˥˩). העברית לא הלכה באף דרך. המילה שלה, תפוז, נטבעה כהלחם של tapuach, תפוח, ו-zahav, זהב, והיא לא מצביעה על שום ארץ.
משבצת היא הרשומה של שפה או ניב אחד במפה.