במפה יש שורה לנאוואטל הקלאסית עם 117 משבצות, ואף אחת מהן אינה שוקולד. החור הזה מכוון. השפה שנתנה לעולם את המילה היא היחידה במפה שאינה יכולה להחזיק בה. הסיבה היא אטימולוגיה עממית וההבדל בין מאכל למשקה.
מים מרים או מקל?
כל הסיפורים הפופולריים נותנים אותו מקור: xocolātl, מ-xococ, ״מר״, ו-ātl, ״מים״. זה נשמע טוב ומופיע בספרים רבים. הבעיה היא שהצורה הזאת אינה מתועדת בשום מקום. דייקין וויכמן טענו ב-2000 שהמקור הוא chicolātl, הבנוי על chicolli, המקל שבו הקציפו את המשקה. הטיעון שלהם נגד המים המרים נוגע לצליל: בעמדה הזאת הנאוואטל אינה הופכת את ה-ש של xoco- ל-צ'. בהחלט ייתכן שהמשקה נקרא על שם המקל.
גם התאריכים מקשים. טקסטים מוקדמים בנאוואטל קוראים למשקה cacahuatl, ״מי קקאו״, והמילה chocolate מופיעה לראשונה בספרדית, ב-1579. ארנאן קורטס היה אולי האירופי הראשון שפגש את המשקה, בחצר מוקטסומה השני ב-1520. במקסיקו של המאה ה-16 זה היה משקה, ואילו המילה במפה היא המאכל, טבלת השוקולד, בהגדרה שמשאירה בחוץ שוקו חם, את פולי הקקאו ואת העץ.
כמעט מילה אחת
למילה עצמה לא היו צרות כאלה. זו מילה שאולה מספרדית, מתועדת באנגלית ב-1604, והיא עברה משפה לשפה כמעט בלי פגע. chocolate הספרדית, chocolat הצרפתית, Schokolade הגרמנית, cioccolato האיטלקית, шоколад (ʂəkɐˈɫat) הרוסית ושוקולד שלנו כמעט יכולות להיות גרסאות כתיב. מעט מילים במפה קרובות כל כך להיות אוניברסליות.
שני כתיבים, מילה אחת
הכיף הוא בשוליים, במקומות שבהם הצלילים לא התאימו. suklaa הפינית באה דרך choklad השוודית, הנהגית עם ש, והיום היא נראית כמו מילה אחרת. チョコレート (tɕokoɾeːto) היפנית ו-초콜릿 (tɕʰokʰolːit̚) הקוריאנית שומרות על כל ההברות, ואז היפנית המדוברת מקצרת הכול ל-choko. לסין יש שני כתיבים לאותה מילה אנגלית. 巧克力 (tɕʰjɑʊ˧˩˧ kʰɤ˥˩ li˥˩) במנדרינית שימשה תחילה בשנגחאית, ו-朱古力 (tsyː˥ kuː˥ lɪk˥) נולדה בקנטונזית. בקריאה קנטונזית 巧克力 יוצא haau2 hak1 lik6, רחוק מאוד משוקולד.
אף אחד משני הכתיבים אינו קשור לממתקים, ואולי זה הדבר היפה בהם. שניהם הגיעו לסינית דרך האנגלית. כך מילה ממקסיקו, שנישאה בידי ספרדים והועברה הלאה בידי אנגלים, הגיעה לשנגחאית ולקנטונזית בשתי צורות שהן כפילות זו של זו. הנאוואטל, בינתיים, מחכה בקצה השני של השרשרת, אולי עם מקל ביד.
משבצת היא הרשומה של שפה או ניב אחד במפה.