המילה הרוסית хлеб (xlʲep) היא אותה מילה כמו loaf האנגלית, כיכר. מקור שתיהן בפרוטו-גרמאנית *hlaibaz, מילה שמוצאה אינו ידוע. הסלאבית שאלה אותה מוקדם, מהגותית hlaifs. גם leipä הפינית ו־leib האסטונית לקחו את אותה מילה מהגרמאנית, וכך גם השפות הסאמיות: בסאמית הצפונית láibi. במפה הזאת יש למסלול הכיכר 42 משבצות, מ־chleb הפולנית ועד хляб (xlʲa̟p) הבולגרית. הגרמאנית עצמה עברה למילה אחרת. bread האנגלית ו־Brot הגרמנית באות מ־*braudą, שלמסלול שלה יש 106 משבצות, והאנגלית השאירה את loaf רק לכיכר אפויה אחת.
לורדים וליידיז
המילה הישנה לא נעלמה מהאנגלית. היא הסתתרה בשני תארים. המילה Lord באה מ־hlāfweard של האנגלית העתיקה, מ־hlāf, ״לחם״, ו־weard, ״שומר״, כך שהלורד היה שומר הלחם. המילה Lady באה מ־hlǣfdīġe, מילולית ״לשת הלחם״, גבירת הבית. לגרמאנית הייתה גם מילה לשותף לסעודה, מילולית ״עם-לחם״. הלטינית המאוחרת תרגמה אותה מילה במילה ל־compāniō, מ־com-, ״עם״, ו־pānis, ״לחם״, והאנגלית לקחה אותה מאוחר יותר מהצרפתית בתור companion, מי שחולקים איתו לחם. והרחק באוקיינוס השקט, ļoob המרשלית שאולה מ־loaf האנגלית.
הלחם שהפליג
המסלול הגדול ביותר של מילה אחת, ובו 160 משבצות, שייך ל־pānis הלטינית. באירופה היא נשארה בצרפתית pain, באיטלקית pane ובספרדית pan, ואז pão הפורטוגזית יצאה לים. パン (paɴ) היפנית באה מהפורטוגזית, ו־빵 (p͈aŋ) הקוריאנית מהיפנית. ขนมปัง (kʰa˨˩nom˩˩˦paŋ˧) התאילנדית היא ״חטיף״ ועוד pão, ပေါင်မုန့် (pàʊɴmo̰ʊɴ) הבורמזית היא pão ועוד ״חטיף״, পাঁউরুটি (pãuɾuʈi) הבנגלית מוסיפה ruṭi, רוטי, ובחוף המערבי של הודו לקחה המראטהית את המילה הפורטוגזית כמו שהיא, पाव (paʋ). גם הצרפתית נדדה. בלינגלה lipa באה מ־pain, ובקונגו dimpa באה מ־du pain, ״קצת לחם״, שנשאלה יחד עם המילית שלפניה.
מזרחה יותר, نان (nɒːn) הפרסית נמתחת לרוחב מרכז אסיה, למשל non האוזבקית, ומגיעה עד нянь (ɲäɲ) האודמורטית ברוסיה. ויקימילון מחזיר אותה למילה פרוטו-איראנית ל״לחם עירום״, לחם שנאפה בלי אפר. סופרי הפרסית התיכונה כתבו אותה LHMA, המילה הארמית ללחם, וקראו אותה בקול nān. כלומר, המילה השמית ללחם, שהעברית משתמשת בה עד היום, כבר הייתה כתובה על הדף. המילה הטורקית ekmek הייתה פעם etmek. לפי ויקימילון, ה־t הפכה ל־k כדי שהמילה לא תישמע כמו etmek, ״לעשות״. עכשיו היא נשמעת כמו ekmek, ״לזרוע״. रोटी (roːʈiː) ההינדית יצאה לדרום-מזרח, אל roti המלאית והאינדונזית.
לחם הוא מחיה
בשפות רבות לחם פירושו החיים עצמם. בערבית המצרית הלחם הוא عيش (ʕeːʃ), המילה הערבית למחיה. ekmek הטורקית פירושה גם מקור פרנסה. ψωμί (psoˈmi) היוונית, שהתחילה כמילה לביס קטן, פירושה גם הכסף שממנו חיים, ו־maize הלטבית, שאין לה שום קשר לתירס האנגלי, maize, פירושה גם פרנסה. ל־לחם העברית יש אותו שורש כמו ל־laḥm הערבית, שפירושה בשר. ויקימילון תולה את הפיצול בחקלאות ובתזונה השונות של הסהר הפורה ושל חצי האי ערב. הערבית הספרותית קוראת ללחם خبز (xubz).
שמות אחרים מתארים את ההכנה. בטגלוג tinapay פירושה ״נִלוֹש״, ו־mkate בסווהילי בנויה על -kata, ״לחתוך״. palaoa ההוואית באה מהמילה האנגלית לקמח, flour, והיא יכולה לציין גם חיטה. arán האירית חוזרת למילה פרוטו-קלטית שמשוחזרת כ״נולד מן המחרשה״, ו־bukë האלבנית באה מ־bucca הלטינית, שפירושה מלוא הפה. בלאית הלחם הוא ເຂົ້າຈີ່ (kʰaw˧˩tɕiː˧), ״אורז אפוי״. עוד 232 משבצות, ובהן kenyér ההונגרית ו־bara הוולשית, משתמשות במילה שאין מאחוריה שום דימוי מתועד.
משבצת היא הרשומה של שפה או ניב אחד במפה.