ספרו למפה איך אתם קוראים לתה, והיא תגיד לכם בערך איך הוא הגיע אליכם. במפה 366 משבצות בדרך אחת ו-339 בשנייה, ורק 41 נשארות בחוץ, ושתי הדרכים מתחילות באותו תו, 茶. קראו אותו בצורה אחת ברוב סין ובצורה אחרת בחוף הדרומי, וסוחרי העולם קלטו את זו שפגשו.
בים
מילת הים היא של החוף. בניבי מין הסיניים אמרו tê, וההולנדים לקחו אותה במאה ה-17, ישירות מדוברי ניבי מין או דרך teh המלאית. הם שלטו בסחר התה האירופי המוקדם, ולכן אירופה למדה את המילה מהם: thee ההולנדית, thé הצרפתית, Tee הגרמנית, té הספרדית ו-tea האנגלית.
מילת היבשה היא של הצפון. Chá עברה ביבשה למרכז אסיה ולפרס, ושם אולי קיבלה סיומת פרסית, וזו הצורה שמאחורי чай (tɕæj) הרוסית, شاي (ʃaːj) הערבית, çay הטורקית ו-चाय (tʃaːj) ההינדית. גם chai הסווהילית באה בדרך הזאת, וכך, מאותה קריאה צפונית, גם お茶 (otɕa) היפני ו-차 (tɕʰa) הקוריאנית. זה מסביר את המוזרות של chai tea בבתי הקפה, שאם מעבירים אותו במפה, הוא אומר תה פעמיים.
פורטוגל, היוצאת מן הכלל
פורטוגל מקלקלת את הכלל היפה. הפורטוגזים באו בים, אבל סחרו במקאו, שם גם הקנטונזית אומרת cha, ולכן chá הפורטוגזית היא מילת ים בצורת יבשה. לאנגלית הייתה הצורה הזאת קודם. Cha הגיעה בשנות התשעים של המאה ה-16 דרך הפורטוגזים, ו-tea של ההולנדים השתלטה רק במאה ה-17. את המשקה עצמו הביאו ההולנדים לאנגליה ב-1644, ויקימילון האנגלי עדיין מציין את cha כמילה אנגלית.
פולין ובורמה
פולין מקלקלת אותו בדרך אחרת. תה בפולנית הוא herbata, ובליטאית arbata. הן חוזרות ל-herba thee ההולנדית, ״עשב תה״, אף שמיעוט מעדיף את herba thea הלטינית. כלומר מילת ים שמתחבאת מאחורי עשב. הקומקום הפולני, לעומת זאת, הוא czajnik, מהרוסית. במטבח פולני יש אפוא מילה מכל דרך, הקומקום מהיבשה והמשקה מהים.
בורמה לא הלכה באף דרך. လက်ဖက်ရည် (ləpʰɛʔ jè) הבורמזית היא lahpet, צמח התה, ועוד מילה לנוזל. פעם המפה תייקה אותה במשפחה הלטינית, עד שקורא הצביע על הטעות. Lahpet חוזרת אולי לפרוטו-סינו-טיבטית *s-la, ״עלה״, אותה מילה ישנה שאולי עומדת מאחורי 茶 עצמו. כך הבורמזית שמרה על שמו של העלה ומעולם לא נזקקה לסוחר, וזה נותן לדרך את 28 המשבצות שלה ואת התווית הכנה ביותר במפה: אף אחת מהדרכים, רק העלה.
משבצת היא הרשומה של שפה או ניב אחד במפה.