הצרפתית fromage והאיטלקית formaggio אינן מכילות את המילה הלטינית לגבינה. הן באות מהלטינית של ימי הביניים fōrmāticum, שבנויה על fōrma, ״תבנית״. בעצם הן קרויות על שם התבנית שאליה נדחס החלב המקורש. האיטלקית שאלה את המילה מהצרפתית העתיקה, ו־formatge הקטלאנית שייכת לאותה משפחה. למסלול התבנית יש במפה 55 משבצות, והוא הגיע גם לאסיה, שם phô mai הווייטנאמית באה מ־fromage הצרפתית. המילה הלטינית עצמה הייתה cāseus, ולמסלול שלה, הגדול ביותר בפער ניכר, יש 243 משבצות. היא נדדה צפונה מוקדם, אל הגרמאנית המערבית, והפכה ל־Käse הגרמנית, ל־kaas ההולנדית ול־cheese האנגלית. בספרד היא נשארה בתור queso. שתי המילים צברו משמעויות סלנג. Käse הגרמנית פירושה גם שטויות, ו־queso הספרדית יכולה לציין כף רגל.
ספינות ותצלומים
משם יצאה המילה לים. queijo הפורטוגזית הפכה ל־keju המלאית והאינדונזית, והספרדית נתנה לטגלוג את keso. את שאר המסע עשתה האנגלית. チーズ (tɕiːzɯ) היפנית שאולה מהאנגלית, וכמו באנגלית, זה גם מה שאומרים כשמצלמים. בקוריאנית 치즈 (tɕʰidʑɯ), והקנטונזית כותבת 芝士 (tsiː˥ siː˧˥), שני סימנים שנבחרו בגלל הצליל שלהם. למנדרינית יש מילה משלה, 奶酪 (nai˨˩˦ lau˥˩), שבטאיוואן יכולה לציין גם פנה קוטה. גם איטליה שמרה את המילה הישנה, בתור cacio, וכך הגיעה המקדונית לקרוא לגבינה צהובה кашкавал (ˈkaʃkavaɫ). המילה באה מ־caciocavallo האיטלקית, ״גבינת סוס״, שנשאלה דרך הטורקית העות'מאנית.
מלוחה ופחדנית
הרוסית сыр (sɨr) והליטאית sūris הן מילה אחת, והליטאית בנויה על sūras, ״מלוח״. ברוסית אותו כתיב משמש גם צורה מקוצרת של שם התואר сырой, נא או לח. המקרה של جبن (dʒubn) הערבית מוזר עוד יותר. באותן אותיות נכתבת גם המילה לפחדנות, וּויקימילון מקבץ את השורש עם דברים רכים, נכנעים ופחדניים. גבינה העברית ו־ܓܒܬܐ (ɡəwɛttɑ) הסורית הקלאסית חולקות את השורש, ו־jibini בסווהילי לקחה את המילה מהערבית. בסך הכול יש למסלול של המילה השמית הזאת 26 משבצות.
پنیر (paˈniːr) הפרסית התפשטה מערבה ומזרחה, ולמסלול שלה 33 משבצות. ממנה באו peynir הטורקית, պանիր (pɑˈniɾ) הארמנית ו־पनीर (pəniːɾ) ההינדית, שהאנגלית מכירה היום בתור paneer. גם ביטוי אנגלי אחד מיוחס לעיתים קרובות לפרסית. אומרים שהביטוי the cheese, במובן של הדבר הנכון בדיוק, בא מ־چیز הפרסית, ״דבר״, אבל ויקימילון מציין שהוא אינו מופיע לראשונה במקורות אנגלו-הודיים. הוא מתועד היטב במקורות בריטיים ואוסטרליים משנות ה-40 של המאה ה-19 ואילך. sajt ההונגרית באה כנראה מהאלאנית, שפת אבותיהם של האוסטים, והאוסטית עצמה אומרת цыхт. בצפון, juusto הפינית שאולה מהפרוטו-נורדית, מהמילה שהיא היום ost השוודית. τυρί (tiˈɾi) היוונית ממשיכה את τυρός (tyrós) העתיקה, שמקורה בשורש שפירושו ״לתפוח״. אותה τυρός יושבת גם בתוך המילה היוונית לחמאה.
סוג של חלב
יש שפות שקוראות לגבינה פשוט סוג של חלב. ביורובה warakaṣi היא ״חלב חמוץ״, מ־wàrà, ״חלב״, ופירושה גם יוגורט. waiūpaʻa ההוואית היא ״חלב מוצק״. immussuaq הגרינלנדית היא immuk, ״חלב״, ועוד -suaq, סיומת שיכולה לציין ״גדול״ או ״רע״. ויקימילון קורא את הגבינה הזאת כ״חלב רע״, וזו דרך כנה לתאר גבינה בשלה. ເບີແຂງ (bɤː˩˧kʰɛːŋ˩˧) הלאית יוצאת דווקא מהחמאה. ເບີ היא המילה הלאית לחמאה, ו־ແຂງ פירושה ״קשה״. עוד 74 משבצות, ובהן gazta הבסקית ו־ყველი (xʼʷe̞li) הגאורגית, משתמשות במילה שאין מאחוריה דימוי מתועד.
משבצת היא הרשומה של שפה או ניב אחד במפה.