בשבוע יש שבעה ימים בכל מקום, ובכל זאת הוולשית wythnos היא wyth, ״שמונה״, ועוד nos, ״לילה״. המראטהית आठवडा (aʈʰəʋɖa) חוזרת לצירוף בסנסקריט שיש בו ״שמונה״, וכך גם הגוג'ראטית અઠવાડિયું (ˈəʈʰʋaɖijũ). הווייטנאמית tuần היא הסינו־וייטנאמית 旬, תקופה של עשרה ימים, ואותה מילה עדיין מציינת את אחד משלושת חלקי החודש בני עשרת הימים בלוח הווייטנאמי. איש כאן לא טעה בספירה. השבוע בן שבעת הימים הגיע מאוחר לרוב העולם, וכל שפה עשתה שם ממה שהיה בהישג יד.
המספר עצמו
החומר המתבקש הוא המספר עצמו, ו־281 משבצות משתמשות בו. הלטינית המאוחרת septimāna, מ־septimus, ״שביעי״, נתנה את הצרפתית semaine והספרדית semana. היוונית εβδομάδα (evðoˈmaða) באה מהמילה שלה לשבע, הערבית أسبوع (ʔusbuːʕ) יושבת על שורש השבע, והפרסית هفته (hæfˈte) בנויה על haft. ההינדית सप्ताह (səptaːɦ) היא המקבילה מהסנסקריט, ובהינדית יש גם हफ़्ता (haftā), המילה הפרסית, שוויקימילון מציג ככפיל שלה. ההונגרית hét היא הפתרון הקצר ביותר, שהרי המילה לשבוע והמילה לשבע הן פשוט אותה מילה.
סיבוב
לאנגלית week אין שום קשר לשבע. היא חוזרת לפרוטו-גרמאנית *wikǭ, משורש שפירושו לכופף או לסובב, בדרך שוויקימילון מתאר כך: ״לכופף, להיכנע״, אחר כך ״לזוז״, אחר כך ״רצף, שבוע״. הגרמנית Woche היא אותה מילה. העמים הגרמאניים לקחו את רעיון השבוע מהרומאים בסביבות המאה ה־1 וקראו לו על שם סיבוב הרצף. הפינית viikko והסווהילית wiki הן העתקות מאוחרות יותר. לדרום הודו יש מקבילה משלה: הטמילית வாரம் (ʋaːɾam) באה מהסנסקריט vāra, ״תור, פעם, יום״.
היום שאכל את השבוע
ואז יש את השבוע שנקרא על שם אחד מימיו. הרוסית неделя (nʲɪˈdʲelʲə) הייתה יום ראשון לפני שנעשתה שבוע, כפי שראינו בסיפור על יום ראשון, והגאורגית კვირა (kʼviɾa), האינדונזית minggu והחמרית អាទិត្យ (ʔaːtɨt) עשו כולן אותו צעד. אלה 110 משבצות שבהן יום המנוחה אכל את השבוע שסביבו.
במקום שבו האסלאם קבע את הקצב, היום שבלע את השבוע היה יום שישי. המלטית ġimgħa והקזחית жұма (ʒumɑ) הן מילים גם ליום שישי וגם לשבוע. הבשקירית аҙна (ɑðˈnɑ) נראית לא קשורה, אבל היא באה מהפרסית آدینه (ādīne), גם היא יום שישי. הארמנית עושה את אותו תרגיל עם שבת, ב־շաբաթ (shabat).
שוב אותו יום
הפולנית מצאה את התשובה המעמיקה ביותר. tydzień היא ten ועוד dzień, ״היום הזה״, והקרואטית tjedan חוזרת למילה סלאבית ל״אותו יום״, שבעה ימים אחר כך. זה השם היחיד כאן שמתאר מהו שבוע באמת: חזרת לאותו יום. הסינית 星期 (ɕiŋ˥ tɕʰi˥) מביטה דווקא למעלה, עם סימן לכוכב, וההוואית pule היא מילה לתפילה. פחות ממחצית המשבצות במפה אומרות שבע. השאר מצאו דרך אחרת לומר שהוא חוזר.
משבצת היא הרשומה של שפה או ניב אחד במפה.