Bahasa Ciacia

צ'יה-צ'יה

אוסטרונזית (מלאית-פולינזית, ענף צֶלֶבִּי, מונה-בוטון)

משפחהאוסטרונזית (מלאית-פולינזית, ענף צֶלֶבִּי, מונה-בוטון) דוברים~80–105K (Ethnologue 6b: בסכנה) כתבאלפבית לטיני; האנגול נלמד בכמה בתי ספר בבאובאו מאז 2009 (לא רשמי); בעבר כתב גונדהול הנגזר מהערבית. מדינותאינדונזיה (סולאווסי הדרום-מזרחית — דרום האי בוטון, בינונגקו, באטו אטאס) שפה רשמיתאין; ניב אזורי. אינדונזית היא השפה הרשמית של האזור

צ’יאה-צ’יאה (Bahasa Ciacia, ידועה גם כבוטון הדרומית) היא שפה אוסטרונזית מתת-הקבוצה מונה-בוטון, המדוברת בפי כ-80,000 עד 105,000 בני אדם באזור העיר באובאו בדרום האי בוטון שבמחוז סולאווסי הדרום-מזרחית שבאינדונזיה. מבחינה פונולוגית היא טיפוסית לאזור: חמש תנועות, עיצור סותם סדקי פונמי (הנכתב בגרש, כמו ב-ka'ana 'בית' וב-we'e 'מים'), סדרה של עיצורים סותמים קדם-אפיים, והעיצורים האימפלוסיביים /ɓ/ ו-/ɗ/ שהכתיב הלטיני הרגיל מתמלל בפשטות כ-b וכ-d בלבד. השפה זכתה לפרסום עולמי בשנת 2009, כאשר באובאו החלה ללמד אותה בכתב ההאנגול הקוריאני, והחייתה לשם כך ג’אמו מיושנים כגון ᄫ עבור החוכך הדו-שפתי שאין בקוריאנית. הפרויקט הזה תמיד היה קטן בהרבה מן התהילה שלו: ההאנגול משמש רק בבתי הספר ובשלטי הרחוב של כמה תת-מחוזות בודדים, מעולם לא אומץ באופן רשמי, ורובה המכריע של הכתיבה בצ’יאה-צ’יאה עדיין נעשה בכתב הלטיני. רוב הדוברים דו-לשוניים עם אינדונזית, ורבים משתמשים גם בשפת ווליו הקרובה.

היכן מדוברת

ללבוש את השפה הזאת בחרו את המילים שאתם אוהבים, והן יודפסו באותו הגופן שבמפה. להכין חולצה ממילים בצ'יה-צ'יה ←

87 מילים בסיסיות בצ'יה-צ'יה

מים

eʼe

eʔe

אש

api

api

שמש

holeo

holeo

ירח

vula

βula

כוכב

kalipopo

kalipopo

לילה

morondo

morondo

גשם

kia

kia

רוח

ngoi

ŋoi

אדמה

vuta

βuta

אבן

loko

loko

הר

gunu

ɡunu

ים

tai

tai

אמא

ina

ina

אבא

ama

ama

אני

indaʼu

indaʔu

אתה

isoʼo

isoʔo

אנחנו

ingkita / isami

iŋkita / isami

שם

ngea

ŋea

אדם

mia

mia

ראש

pocu

potʃu

עין

mata

mata

אוזן

tolinga

toliŋa

אף

ngoʼo

ŋoʔo

שן

ngiʼi

ŋiʔi

לשון

ela

ela

יד

lima

lima

כף רגל

kake

kake

לב

lalo

lalo

עצם

buku

buku

דם

rea

rea

קקי

taki

taki

אהבה

peʼelu

peʔelu

עץ

sau

sau

כלב

au

au

חתול

mbuta

mbuta

דג

isa

isa

ציפור

manumanu

manumanu

פרפר

kalelema

kalelema

ביצה

cikolu

tʃikolu

סוס

ajara

adʒara

בית

kaʼana

kaʔana

מלח

gara

ɡara

ברזל

ase

ase

ספר

boku

boku

לאכול

maʼa

maʔa

לשתות

poroku

poroku

לישון

monoko

monoko

אחד

ise

ise

שתיים

rua

rua

שלוש

tolu

tolu

ארבע

paʼa

paʔa

חמש

lima

lima

מאה

hacu

hatʃu

שלום

assalamuʼalaikum

assaˈlamu ʔaˈlajkum

תודה

tarima kasi

tarima kasi

טוב

umela

umela

חדש

vukou

βukou

אדום

modhea

moɗea

לבן

mopute

mopute

שחור

mokito

mokito

ירוק

moijo

moidʒo

כחול

kakanda

kakanda

סוכר

gola

ɡola

מקורות

השוואת מילים

בהשוואה לשפות מאותו סיווג: אוסטרונזית (מלאית-פולינזית, ענף צֶלֶבִּי, מונה-בוטון)

משמעות צ'יה-צ'יהמנדרטוראג׳ה-סא'דאןבוגיספיג׳יתמלאית מלוקו צפוניתבנג'ארית
מים eʼe /eʔe/ uai /uai/ uai /uai/ wae /wae/ wai /wai/ aer /aer/ banyu /baɲu/
אש api /api/ api /api/ api /api/ api /api/ buka /mbuka/ api /api/ api /api/
שמש holeo /holeo/ mata allo /mata alːo/ mata allo /mataʔalːo/ mata esso /mata esːo/ matanisiga /matanisiŋa/ matahari /matahari/ matahari /matahari/
ירח vula /βula/ bulang /bulaŋ/ bulan /bulan/ uleng /uleŋ/ vula /βula/ bulan /bulan/ bulan /bulan/
כוכב kalipopo /kalipopo/ bittoeng /bittoeŋ/ bintoen /bintoen/ wittoing /wittoiŋ/ kalokalo /kalokalo/ bintang /bintaŋ/ bintang /bintaŋ/
לילה morondo /morondo/ bongi /boŋi/ bongi /boŋi/ wenni /wənːi/ bogi /mboŋi/ malam /malam/ malam /malam/
גשם kia /kia/ urang /uˈraŋ/ uran /uˈran/ bosi /ˈbosi/ uca /uða/ ujang /uˈdʒaŋ/ hujan /ˈhudʒan/
רוח ngoi /ŋoi/ angin /aŋin/ angin /aŋin/ anging /aŋiŋ/ cagi /ðaŋi/ angin /aŋin/ angin /aŋin/
עמוד 1/8

לפתיחת המפה האינטראקטיבית: Word Map · HanMap · Name Map · Word Order · Tree

חלק מ-LangMap — פרויקט להמחשת שפות. זהו סיכום סטטי הניתן לסריקה; המפות האינטראקטיביות מציעות שמע הגייה, מסננים ותצוגת גלובוס.

נוצר על ידי Heuron Inc. · GitHub · cho@heuron.com · דף הבית של LangMap